חג פורים כבר עוד רגע כאן, חג הילדים. ונדייק לפי מילות השיר הידוע- חג גדול לילדים, ואולי לפעמים- גם גדול עליהם… פורים מביא איתו הרבה מאד סכנות, והסיבה לכך היא קודם כל עצם הימים- בהם אנחנו יותר גמישים ומאפשרים, וכמובן בל נשכח את שמחת החג – הרי כבא במקורות הקדושים נאמר הציויי הקדוש -"עד דלא ידע", כל ילד וכל מבוגר יודע כי בפורים – מותר ואף "מהודר" להשתמש באלכוהול ולשתות כמעט בלי גבול ומידה משקאות משכרים לשמחת הנפש…
את הגמישות הזאת של פורים אנחנו יכולים לראות באופנים נוספים כמו : הוצאות מיותרות, אכילת ממתקים בלי מידה, עישון, וגם- זריקת נפצים ופעולות מסוכנות ולא שגרתיות דומות…
להרבה מאד ילדים – הקיצון הזה, הפער העצום בין השגרה לבין שגרת הפורים יכול להיות הרסני ביותר.
הילד יכול להתבלבל לגמרי, ולומר- אני רוצה "פורים" כל השנה.. חוסר הגבולות שחג הפורים פורים מביא איתו – יכול להגרר הלאה אם לא נדע איך וכיצד לנהוג.
אם לא נדע לשים את הגדרות הנכונים, גם בחג הפורים, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מהר מאד מתמודדים מול ילד שלא יודע גבולות מה הם – גם בחיי היום יום – ילד, שמחג הפורים חוזר לשגרה בלי גבול, וכל האיררכיה וסדר ההתנהגות בבית שבניתם בעמל רב – יתמוטטו.
הקיצונית – כמובן, מתחילה אצלנו, ההורים
במהלך השנה – אנו מציבים כל הזמן גבולות, והמילה "לא" נשמעת היטב ברחבי הבית.
פתאום מגיע פורים- והכל מותר! הוא יכול להשתולל, להשתטות, וזה בסדר שיצא החוצה, וישתכר, וישתה, ויפחיד את השכנים באיזה "בום" שיצר, ויאכל מה שרוצה ומתי שרוצה…
הילד נמצא בדיסוננס מאד גדול. והוא נתון בחוסר הבנה עמוקה – על הכן, ועל הלא, על האסור והמותר…
כל זאת יכול להפטר, אילו רק היה מתרחש שיח איכותי ומעמיק ביניכם ההורים לבין הילד. שיח בו אתם מספרים ומסבירים לילד – לפני כל "כן" ובראש כל "לא".
למה לא? מדוע כן? מה עומד מאחורי ההחלטות הנבונות שלכם ההורים? האם למטרת האיסור גרידא או שמא טובת הילד עומדת מאחור?
ושלא יתפרש חלילה לכיוון לכיוון הלא נכון – אינני אומר שיש לאסור על הילדים, חג הפורים זה כן יום שצריך לאפשר מעט שחרור, שגם הילד יהיה נתון במצוות החג, וירגיש את השמחה באופן של "עד דלא ידע".
אבל הייתי רוצה להבטיח שהילד יגיע לפורקן הזה ולהורדת הרסן הזאת, עם הבנה מה הולך להיות – איך זה הולך להתקיים ומעבר לכך- מה הם בכל זאת, הגבולות שכן קיימים גם בזמן הזה..
כלומר, גם אם אנחנו מאפשרים עישון לצורך העניין או שתיית אלכוהול, אני מזמין אתכם, ההורים לקיים שיחה וחשוב מאד שתיהיה השיחה טרם פורים – ולא בפורים עצמו! ולדבר על הגבול ועל החוסר גבול,
להסביר, למה בפורים זה יכול להתאפשר… לומר בצורה ברורה שאין פה מקום של איבוד שליטה!
אלא, עכשיו זה הזמן של הילד בעצמו לבחון את גבולותיו – הוא מול הוא, להעביר את המושכות אליו ליום שלם ומיוחד.
ביום הזה אנחנו רוצים שהילד יגיע עם תודעה שהוא צריך לקחת אחריות על הגבולות שלו,
כמה מותר לו לסכן את עצמו? ואם נגיע לשיחה כזאת ערב פורים – נשב בסעודת שבת זכור ונדבר על הסכנות, על פריצת הגבולות ונתינת האחריות על הגבולות לילד – הילד יגיע לפורים ויהיה בתודעה של אחריות, יבחן את עצמו מה מותר ומה אסור.. שהרי – יש לו הורים שמאמינים בו והכינו אותו לדבר. ומאמינים שהוא יודע ויכול לעצור את עצמו שמגיע לסכנה.
כמו שאנחנו לא נותנים לאדם לנהוג לפני שלומד נהיגה – וברגע שלומד נהיגה ויודע ללמוד את התמרורים, גם בכבישים מסוכנים הצריכים זהירות – הנהג ידע איך לנהוג.
כך גם הילד, ברגע שעבר הכנה, כשהוא יגיע לצומת שבה הוא פוגש את הגבול הוא ידע לזהות ולהתנהג בהתאם!
הורים יקרים! שבו בערב שבת, אחרי שאתם מסיימים את דברי התורה, פתחו עם הילדים ושאלו "ילדים יקרים שלנו, האם אתם יודעים הן הסכנות שיכולות להתקיים בפורים?"
אל תכניסו את המילים שלכם ואל תצפו לתשובות מסוימות!
המתינו שהילדים עצמם יחשפו מה הם הסכנות עבורם.. יכול להיות מאד שתופתעו לשמוע – מה מרגיש ונחשב עבורם "סכנה" אמיתית! לאחר מכן- בצורה אוהבת ולא שיפוטית, דברו איתם על הסכנה
אל תערבו רגשות של פחד והיסטריה, אנחנו לא רוצים לייצר הרצאה בה אנחנו הנואמים המרכזיים…
היו קשובים – הפעם, הילדים שלכם יהיו הם היוזמים, המגלים, המגדילים ראש והפותחים עיניים.
וכשיגיע חלילה סיכון מולם, הם ידעו היטב כיצד להתמודד- בכוחות עצמם.