• עברית
  • English

נפש של מתבגר

נפש של מתבגר

כהורים לילדים ולמתגברים בפרט – אנו נתקלים לא פעם במבוי סתום. ונראה כי הדרך לצאת ממנו – היא רק במאבק רצוף ועיקש. וזה מאד מובן. זה הרי הבית שלכם, הערכים ששתלתם והדרך שבניתם בעמל רב. מה פתאום שיגדל הנער, ויפרק את הכל?! האמת היא, שהמאבק מול הילד הוא הרסני ביותר.
בואו נתבונן קצת, לתקופת הינקות של אותו מתבגר. כשתינוק בא לעולם, הוא מגיע מפוזר ומפורד. הנפש שלו עוד איננה בנויה, אין איש ואין אישיות. לאט לאט, עם התבגרותו, הוא אוסף את פיסות הנפש ומחבר אותם לפסיפס אישיות מיוחד, כזה שמתאים רק לו. את הפיסות הוא אוסף דרך אירועים שחווה, דרך החינוך שהכיר, ודרך האמונות שנטענו בו. כל עוד הוא לא שלם – הוא מפורק.
גיל ההתבגרות הוא הגיל המשמעותי ביותר לבניית נפשו. וכמו שיש דברים שבונים אותו, יש אירועים שמפרקים אותו. האם כדי להרגיע תינוק בן יומו שמתייפח בבכי – נצעק? המתבגר שיושב לנו בבית רק נראה לנו גדול ובוגר ומבין, בנפשו הוא עדיין אותו התינוק – חסר זהות וחסר יציבות. אם כך, מה צריך נער שחווה אירוע טראומתי? אירוע, שמערער ומפרק את כל מה שחיבר עד כה… לבטח לא מאבק, ביקורת, שיפוטיות בוודאות לא כעס, עונשים או מניפולציות. רק חום ואהבה. ובכמויות.
הרב גרשון איידלשטיין זצ"ל היה חוזר ואומר – כאשר נחזור וניתן לילד כבוד וידידות עם אפס ביקורת ובלי שום שיפוטיות – זה מה שיבנה את הנפש שלו מחדש! אם נצא מנקודת ההנחה שהמתבגר שלנו לא מורד בנו, הוא לא נגדנו, ולא עושה בכוונה כי אם במסע חיפוש אחר פיסות הנפש שלו, והמסע הזה מתיש ומידי פעם מתסכל, אני בטוח שנוכל להסתכל על הדברים אחרת, ולהוות עבור הילד שלנו עוגן ואי של יציבות בתוך כל הכאוס שהוא חווה.

הרשמה לייעוץ

להרשמה לייעוץ מלא את פרטיך ונחזור אליך בהקדם